למה צריך שני מתורגמנים לשפת הסימנים בכנס?

על עבודת צוות, עייפות ואיכות התרגום, ומה חשוב לדעת לפני שמזמינים שירותי הנגשה לאירוע

כשמפיקים כנס, לכל סעיף בתקציב יש משמעות. לכן השאלה ״למה צריך שני מתורגמנים אם רק אחד מתרגם בכל רגע?״ היא שאלה מובנת.

מבחוץ רואים מתורגמן אחד על הבמה, ולצדו מתורגמן נוסף שעוקב אחר הנעשה. קל לחשוב שהשני ממתין לתורו. בפועל, שניהם שותפים לעבודת התרגום: הם נערכים יחד, תומכים זה בזה ומתחלפים לאורך האירוע.

כדי להבין מדוע צוות נדרש בכנסים ממושכים, צריך להכיר את העבודה שמתרחשת מאחורי התנועות שרואים על הבמה.

מה מתרחש בזמן התרגום?

בזמן שמרצה מדבר, המתורגמן צריך להקשיב לדבריו, להבין את הרעיון ואת ההקשר, לזכור מידע שעדיין לא תורגם ולנסח אותו בשפת הסימנים. במקביל, המרצה ממשיך לדבר.

המתורגמן נדרש גם להתמודד עם שמות, מספרים, מונחים מקצועיים, בדיחות ומצגות. עליו לזהות מתי הדובר מסתייג, מדגיש נקודה או משנה כיוון, ולהעביר גם את המשמעות הזאת.

מודל המאמצים של חוקר התרגום דניאל ז׳יל מסביר את הצורך לחלק משאבי קשב בין הבנת המסר, הזיכרון, הפקת התרגום והתיאום בין הפעולות. כאשר דרישות המשימה עולות על המשאבים הזמינים, עלולות להופיע השמטות ושגיאות. [1]

מבחינת המשתתפים החירשים, להבדלים האלה יש משמעות. המשפט ״הטיפול עשוי לעזור לחלק מהמטופלים״ אינו זהה למשפט ״הטיפול עוזר למטופלים״. גם הסתייגות קצרה, מספר או מילת שלילה יכולים לשנות את המסר.

עייפות יכולה לפגוע בתרגום לפני שהקהל מבחין בכך

תרגום עשוי להיראות שוטף גם כשחלק מהמידע כבר נשמט. מארגן הכנס שאינו מכיר את שפת הסימנים בדרך כלל אינו יכול להעריך את הדיוק לפי המראה בלבד.

מחקר של Moser-Mercer ועמיתיה בחן תרגום סימולטני בשפות מדוברות ומצא קשר בין עבודה רציפה ממושכת לבין ירידה באיכות התרגום. הממצאים מחזקים את החשיבות של הגבלת רצף העבודה ותכנון החלפות, במקום להסתמך רק על תחושתו של המתורגמן שהוא מסוגל להמשיך. [2]

אין רגע אחיד שבו כל מתורגמן מתעייף. קצב הדיבור, צפיפות המידע, ההיכרות עם הנושא ואפשרויות ההכנה משפיעים על דרישות המשימה. הרצאה טכנית מהירה עשויה לדרוש תמיכה רבה גם כשהיא קצרה יחסית.

לכן, ההחלטה על הרכב הצוות צריכה להתבסס על תוכנית הכנס ותנאיו.

התרגום פועל בשני הכיוונים

בכנס נגיש, המשתתפים החירשים צריכים להיות מסוגלים גם לשאול שאלות, להשתתף בדיון ולהרצות בעצמם. במצבים האלה המתורגמן מתרגם משפת הסימנים לשפה המדוברת.

לכיוון הזה יש אתגרים משלו. המתורגמן צריך להבין מסמנים בעלי סגנונות ורקע לשוני שונים, לעקוב אחר המסר ולנסח אותו בזמן אמת בשפה המדוברת.

מחקר של Nicodemus ו־Emmorey מצא שרבים ממתורגמני שפת הסימנים מעדיפים דווקא לתרגם מהשפה המדוברת אל שפת הסימנים. החוקרות הציעו כמה הסברים לכך, ובהם השונות הלשונית בין המסמנים. עם זאת, מחקר נוסף שלהן מצא שבקרב מתורגמנים מנוסים איכות הביצוע הייתה דומה בשני הכיוונים. [3], [4]

המשמעות לתכנון הכנס ברורה: יש להתחשב גם במי שעתידים להשתתף ובכיווני התרגום הנדרשים. צוות מתאים צריך לאפשר למשתתף החירש לקבל מידע וגם להביע את עצמו באופן מדויק.

המאמץ אינו רק בראש

לצד הריכוז והעיבוד הלשוני, תרגום לשפת הסימנים דורש עבודה גופנית מתמשכת. הידיים, הזרועות והכתפיים פועלות שוב ושוב. בכנסים רבים המתורגמן גם עומד לאורך זמן באזור מוגדר על הבמה.

סקירה שיטתית שכללה 23 מחקרים בחנה פגיעות שריר ושלד בקרב מתורגמני שפת סימנים. היא הצביעה על עומס מכני, לחץ וקצב העבודה כגורמים רלוונטיים, לצד צורך במחקרים איכותיים נוספים. [5]

בסקר קנדי של 314 מתורגמנים, 38% מהמשיבים דיווחו שאובחנו בעבר באחת מהבעיות שנבדקו, ובהן דלקות גידים ותסמונת התעלה הקרפלית. רבע מהמשיבים דיווחו בעת הסקר על כאב בעוצמה הגבוהה מ־3 מתוך 10. אזורי הכאב הבולטים היו הצוואר, הגב העליון והגפה העליונה הימנית. [6]

גם עמידה ממושכת מוסיפה לעומס. סקירת NIOSH, המכון האמריקאי לבטיחות ובריאות תעסוקתית, קשרה עמידה ממושכת בעבודה לכאבי גב, לעייפות גופנית ולאי־נוחות ברגליים. [7]

החלפות מתוכננות מאפשרות לחלק את זמן התרגום הפעיל ולהפחית את רצף העומס. לצד זאת, יש לדאוג להפסקות ממשיות, למיקום מתאים ולאפשרות לשנות תנוחה בהתאם לצורכי העבודה.

מהי עבודה בקו, ומה עושה המתורגמן התומך?

בעבודה בקו, שני מתורגמנים עובדים כצוות. אחד מפיק באותו רגע את התרגום לקהל, והאחר עוקב ותומך. בהמשך הם מתחלפים.

לפי צורכי המשימה והתיאום ביניהם, המתורגמן התומך יכול:

• לעקוב אחר המסר ולסייע בזיהוי מידע שנשמט.
• לספק תמיכה בשמות, במספרים ובמונחים מקצועיים.
• לעקוב אחר מצגת או מידע כתוב.
• לסייע בהתמודדות עם קטע לא ברור.
• להיכנס לתרגום במועד המתוכנן או כשנדרשת החלפה.

התמיכה נעשית באופן מתואם, כך שתסייע למתורגמן הפעיל בלי להעמיס עליו או להפריע לרצף.

Debra Russell, במסמך על שיטות עבודה מומלצות שאליו מפנה ארגון המתורגמנים הקנדי CASLI, מדגישה הכנה משותפת, תמיכה פעילה וניהול קשיים במהלך המשימה. עבודת הצוות מתחילה עוד לפני העלייה לבמה. [8]

חשוב להבין: גם בתפקיד התומך המתורגמן ממשיך לעקוב ולעבד מידע. לכן, החלפה בין התפקידים אינה מחליפה את הצורך בהפסקות שבהן שני המתורגמנים יכולים לנוח.

זו פרקטיקה מקצועית שמופיעה גם בהנחיות בעולם

ארגוני מתורגמנים במדינות שונות מתייחסים לעבודת צוות ולהפסקות כחלק מתכנון השירות:

• באירלנד, מדיניות הבריאות והבטיחות של CISLI כוללת הנחיה להעסיק שני מתורגמנים במשימות שמעל שעה, עם החלפות בטווח של 15–30 דקות, תוך התאמה מקצועית למשימה. [9]
• בניו זילנד, SLIANZ ממליץ להזמין שני מתורגמנים למשימות שמעל שעה, ולספק הפסקות מנוחה של 5–10 דקות לכל 30–45 דקות תרגום. [10]
• בארצות הברית, ארגון המתורגמנים בחינוך NAIE מתאר עבודת צוות כאמצעי לשיפור התרגום במצבים תובעניים מבחינת התוכן, המשך או אופן ההעברה. [11]
• בקנדה, CASLI מפרסם משאבים מקצועיים לעבודת צוות, ובהם המסמך העוסק בהכנה, בתמיכה ובאחריות המשותפת לתרגום. [8]

ההנחיות אינן זהות בכל מדינה ובכל מסגרת, ואינן מוצגות כאן כחוק מחייב בישראל. הן ממחישות שעבודת צוות ומנוחה הן שיקולים מקצועיים מוכרים בתכנון תרגום.

אז על מה משלמים כשמזמינים צוות?

התשלום הוא עבור שירות התרגום של הצוות לאורך האירוע: ההכנה, התרגום הפעיל, התמיכה, ההחלפות והאחריות המקצועית המשותפת.

שני המתורגמנים צריכים להכיר את התוכן ולהיות מוכנים לתרגם אותו. אי אפשר להעריך את תרומתו של כל אחד רק לפי מספר הדקות שבהן עמד מול הקהל.

ייתכן שמתורגמן יסכים לקבל לבדו משימה ממושכת כדי לזכות בעבודה או לצמצם את העלות למארגן. ההסכמה הזאת אינה מבטלת את מגבלות הקשב ואת העומס הגופני. כאשר תנאי המשימה מחייבים צוות, עבודה לבד עלולה לפגוע בבריאות המתורגמן ובעיקר באיכות השירות שמקבלים המשתתפים החירשים.

אם בעקבות העייפות מידע נשמט או משתבש, המשתתפים עלולים להחמיץ הסבר, הסתייגות או הזדמנות להשתתף בדיון. לכן, בהשוואת הצעות מחיר חשוב לבדוק מה נדרש כדי להנגיש את תוכנית הכנס בפועל.

איך מתכננים את הצוות המתאים?

לפני שקובעים את מספר המתורגמנים, כדאי לבחון:

• את משך התרגום הרציף: כמה זמן יש בין הפסקות שבהן אין צורך בתרגום?
• את התוכן והקצב: האם מדובר בהרצאות מקצועיות, בדיונים מהירים או בטקסטים צפופים?
• את המשתתפים: האם יש מרצים חירשים, פאנל משותף או שאלות מהקהל?
• את מבנה האירוע: האם מתקיימים כמה מושבים במקביל או מעברים בין חללים?
• את חומרי ההכנה: האם אפשר להעביר מראש תוכנית, מצגות, שמות ומונחים?
• את תנאי העבודה: היכן ימוקם הצוות, ומהם תנאי התאורה, השמע וקשר העין?

אירוע מורכב עשוי לדרוש יותר משני מתורגמנים. לעומת זאת, משימה קצרה וממוקדת עשויה להתאים למתורגמן יחיד. את ההחלטה צריך לקבל לפי הדרישות המקצועיות של האירוע.

בסימן שנגיש אנחנו בוחנים את תוכנית הכנס, את משכו ואת צורכי המשתתפים, ומתאימים להם את הרכב הצוות ואת אופן העבודה. התכנון כולל את ההחלפות, התמיכה, ההכנה והתנאים שיאפשרו למשתתפים החירשים לעקוב ולהשתתף לאורך האירוע.

מתכננים כנס או אירוע?
קראו על שירותי הנגשת האירועים של סימן שנגיש ופנו אלינו להתאמת צוות תרגום לתוכנית שלכם.

נכתב על ידי טל בוסידן, מתורגמן מוסמך לשפת הסימנים וקודה, רכז ומרצה בתוכנית להכשרת מתורגמנים לשפת הסימנים במרכז ללימודי חוץ של אוניברסיטת אריאל, הבעלים של סימן שנגיש ובעלים שותף במנגישים פלוס, מרכז תקשורת מקוון לחירשים וכבדי שמיעה.

מקורות

1. Gile, D. (1999). Testing the Effort Models’ tightrope hypothesis in simultaneous interpreting
2. Moser-Mercer, B., Künzli, A., & Korac, M. (1998). Prolonged turns in interpreting: Effects on quality, physiological and psychological stress
3. Nicodemus, B., & Emmorey, K. (2013). Direction asymmetries in spoken and signed language interpreting
4. Nicodemus, B., & Emmorey, K. (2015). Directionality in ASL-English interpreting: Accuracy and articulation quality in L1 and L2
5. Fischer, S. L., Marshall, M., & Woodcock, K. (2012). Musculoskeletal disorders in sign language interpreters: A systematic review and conceptual model of musculoskeletal disorder development
6. Fischer, S. L., & Woodcock, K. (2012). A cross-sectional survey of reported musculoskeletal pain, disorders, work volume and employment situation among sign language interpreters
7. NIOSH. Prolonged Standing at Work
8. CASLI; Russell, D. (2011). Team Interpreting Resources; Team Interpreting: Best Practices
9. CISLI. Occupational Health & Safety Policy
10. SLIANZ. Health and Safety Guidelines
11. NAIE. Professional Guidelines for Interpreting in Educational Settings