למה הכשרה מקצועית בתרגום לשפת הסימנים חשובה לכולנו
אדם חירש מגיע לחקירת משטרה, לבדיקה רפואית או לדיון בבית משפט. לצדו נמצא אדם שהוצג כמתורגמן לשפת הסימנים. לכאורה, הכול מסודר. אבל מי בדק את הכשרתו? האם הוא מבין את האדם שמולו? האם הוא מסוגל להעביר במדויק את דבריו ואת המידע שנמסר לו?
מתוך היכרותי המקצועית, נחשפתי למקרים שבהם חברות המספקות שירותי תרגום שיבצו אנשים ללא הכשרה מסודרת גם במצבים רגישים, ובהם הליכים משטרתיים ומשפטיים. כאשר המחיר הנמוך מקבל עדיפות על פני ההכשרה וההתאמה למשימה, מי שעלול לשלם את המחיר הוא האדם החירש.
לכן אני חוזר ואומר: לא מוסמך? אל תיקח!
זו קריאה לאחריות למי שמקבל על עצמו עבודת תרגום, וגם לחברות, לארגונים ולגופים הציבוריים שמזמינים ומשבצים מתורגמנים.
לדעת שפת סימנים זה עדיין לא לדעת לתרגם
שפת הסימנים היא שפה מלאה, בעלת דקדוק, מבנה ועושר לשוני. ידיעתה היא בסיס הכרחי לעבודה, אבל מתורגמנות דורשת הרבה מעבר לכך.
מתורגמן צריך להבין מסר בהקשרו, לעבד אותו ולהעביר אותו בשפה אחרת, תוך שמירה על המשמעות, הכוונה והמשלב. עליו להתמודד עם קצב הדיבור, מושגים מקצועיים, הבדלים תרבותיים ומצבים שבהם אין התאמה פשוטה בין מילה לסימן.
גם מי שגדל בבית של הורים חירשים, כמוני, אינו הופך בשל כך אוטומטית למתורגמן מקצועי. ההיכרות העמוקה עם השפה והתרבות יכולה לתרום רבות, אך אינה מחליפה הכשרה, התנסות מודרכת ולימוד של אתיקה מקצועית.
חשוב גם להבחין בין הדברים: אדם ללא תעודה אינו בהכרח מתחזה, ומתורגמן מוסמך עלול לטעות. עם זאת, הצגה עצמית כמוסמך ללא הסמכה, או קבלת משימה שאין לאדם הכישורים לבצע, הן בעיות מקצועיות ואתיות חמורות.
מה כוללת הכשרת מתורגמנים בישראל?
בישראל מתקיימות תוכניות להכשרת מתורגמנים לשפת הסימנים, ובהן התוכניות באוניברסיטת אריאל ובאוניברסיטת בר־אילן.
תוכנית הלימודים של משרד העבודה, בגרסת דצמבר 2020, כוללת 616 שעות לימוד והתנסות: 566 שעות במסגרת ההכשרה ועוד 50 שעות סטאז׳. היא משלבת לימודים עיוניים ומעשיים, אתיקה, היכרות עם קהילת החירשים ותרגול של מצבי תרגום. התוכנית כוללת גם בחינות גמר חיצוניות עיוניות ומעשיות. לתוכנית הלימודים של משרד העבודה.
לתוכנית יש גם גבולות ברורים להתנסות של סטודנטים. בין היתר, היא אינה מאפשרת לבצע במסגרת הסטאז׳ תרגום בחקירות משטרה ובהליכים בבית משפט. זו הוראה הנוגעת להכשרה המעשית בתוכנית, והיא ממחישה עד כמה נדרשת זהירות בשיבוץ למשימות רגישות.
אני משמש רכז ומרצה בתוכנית להכשרת מתורגמנים לשפת הסימנים של המרכז ללימודי חוץ באוניברסיטת אריאל. היה לי חלק בפיתוח ובכתיבת תוכנית הלימודים, בכתיבת מבחני ההסמכה המעשיים ובחלק מהשאלות העיוניות. הדרישה להכשרה מקצועית נובעת עבורי גם מהיכרות עם האחריות המוטלת על המתורגמן ועם הדרך הנדרשת כדי להתכונן אליה.
ומה לגבי מתורגמנים חירשים?
לצד התוכניות הללו, התקיימה במסגרת אגודת החירשים גם הכשרה למתורגמנים חירשים, בהובלת דורון לוי וצוות מרצים.
אני מכיר את אנשי ההכשרה ואת בוגריה ונחשפתי לעבודתם ברמה גבוהה. בוגרים כבר משתתפים בתרגום אירועים ושידורים, לעיתים בשיתוף פעולה עם מתורגמנים שומעים ולעיתים באופן עצמאי, ללא סיוע של מתורגמן שומע. הדברים מובאים כאן מתוך היכרותי הישירה.
גם כאן, ההכשרה וההתאמה למשימה הן העיקר. עצם היותו של אדם חירש או שומע אינה קובעת לבדה את כשירותו לתרגם.
תעודה היא התחלה, והלמידה נמשכת
אני תמיד אומר לסטודנטים שלי שאחת התכונות החשובות ביותר למתורגמן היא סקרנות: הרצון לשאול, להבין ולדעת עוד.
העבודה מפגישה אותנו עם תחומים מגוונים, מרפואה ומדע ועד טכנולוגיה, משפט והליכים בביטוח הלאומי. ידע עולם רחב עוזר להבין את ההקשר ואת המושגים שמאחורי המילים והסימנים.
הסקרנות תומכת גם במחויבות האתית להתפתחות מקצועית, להכנה למשימה ולהכרה בגבולות היכולת. מתורגמן אינו צריך להיות מומחה בכל תחום, אבל עליו לברר מושגים שאינו מכיר ולבחון אם הכשרתו וניסיונו מתאימים לעבודה שהתבקש לבצע.
חברות בארגון המקצועי מלא״ח והשתתפות בהשתלמויות יכולות להיות חלק מההתפתחות הזאת. לפי תנאי ההצטרפות של הארגון, ניתן להצטרף כבעלי תעודה ממוסד מוכר, וכן כסטודנטים החל משנת הלימודים השנייה. לכן חשוב לברר גם את מעמד החברות. חברות בארגון היא מדד מועיל לבדיקה, אך אינה מבטיחה לבדה התאמה לכל משימה.
מקרים מהעולם שצריכים להדליק נורה אדומה
טקס האשכבה של נלסון מנדלה, 2013
מיליוני צופים עקבו אחר טקס האשכבה של נלסון מנדלה בדרום אפריקה. לצד מנהיגי העולם, ובהם ברק אובמה, עמד אדם שהוצג כמתורגמן לשפת הסימנים. צופים חירשים ואנשי מקצוע זיהו שתנועותיו אינן מעבירות את דברי הנואמים בשפת הסימנים הדרום־אפריקאית.
הפדרציה העולמית של החירשים וארגון מתורגמני שפת הסימנים העולמי פרסמו בעקבות האירוע הודעה משותפת. הם הדגישו את אחריות המארגנים לבדוק את כישורי המתורגמנים ולהיעזר באנשי מקצוע מוכשרים, בשיתוף ארגוני חירשים מקומיים.
אני זוכר שצפיתי בשידור והרמתי גבה. תחילה חשבתי שאולי מדובר בשפת הסימנים המקומית, שאיני מכיר. לא העליתי בדעתי שבמעמד כזה לא נבדקה כראוי יכולתו של האדם שנבחר לתרגם.
תדרוך הפינוי לקראת הוריקן אירמה, 2017
בתדרוך חירום במחוז מנאטי שבפלורידה הוצב לצד הדוברים עובד מחוז ששימש כמציל. אנשי מקצוע וצופים חירשים התריעו שהתרגום שלו שגוי ושהוא אינו בעל הכישורים הדרושים לתפקיד. ספקית שירותי תרגום שעבדה עם המחוז מסרה ל־ABC שלא פנו אליה להזמנת מתורגמן לפני התדרוך. לדיווח ב־ABC News.
כשמדובר בהוראות פינוי, אי־הבנה עלולה להיות מסוכנת. המקרה ממחיש מדוע צריך להיערך מראש לנגישות בחירום ולוודא שמי שמעביר את ההנחיות מסוגל לתרגם אותן במדויק.
מסיבת העיתונאים של משטרת טמפה, 2017
במסיבת עיתונאים על מעצר חשוד בסדרת מקרי רצח הופיעה אישה בתפקיד מתורגמנית לשפת הסימנים. התרגום עורר תלונות על מסרים בלתי מובנים.
המשטרה הודיעה לאחר מכן שלא הזמינה מתורגמנית לאירוע, שהאישה לא עמדה בדרישותיה ושהיא בודקת כיצד הגיעה לתפקיד. בתדרוך למחרת הופיע מתורגמן אחר. לדיווח הכולל את הודעת המשטרה.
הלקח מבחינתי ברור: גוף ציבורי צריך לדעת מי מתרגם בשמו, מה הכשרתו והאם הוא מתאים למשימה. בדיקה לאחר שהמידע כבר נמסר אינה תחליף לבדיקה מראש.
מהן הסכנות בתרגום ללא הכשרה מתאימה?
בריאות ובטיחות
הוראות פינוי, תיאור של כאב, הסבר על טיפול והנחיות לנטילת תרופה דורשים תקשורת מדויקת בשני הכיוונים. המתורגמן צריך להבין את האדם החירש ולהעביר את דבריו, וגם לתרגם אליו את המידע שנמסר.
הנחיות משרד המשפטים האמריקאי מדגישות שמתורגמן כשיר צריך לתרגם באופן מדויק, יעיל ובלתי מוטה, תוך שימוש במונחים המקצועיים הנדרשים. הן מציינות במפורש את חשיבות התרגום בשיחות רפואיות מורכבות.
תרגום משובש במצבים כאלה עלול לסכן בריאות ואף חיים. אין צורך להמתין לאסון כדי לדרוש הכשרה והתאמה מקצועית.
זכויות בחקירה ובבית המשפט
בחקירת משטרה או בדיון בבית משפט, לכל פרט עשויה להיות משמעות. שאלה שלא הובנה, הסתייגות שנשמטה או תשובה שתורגמה באופן שגוי עלולות לשנות את האופן שבו הדברים מתועדים ומובנים.
האדם החירש צריך להיות מסוגל להבין את המתרחש, למסור את גרסתו ולשאול שאלות. עצם נוכחותו של מתורגמן בחדר אינה מבטיחה שהתקשורת הזאת מתקיימת.
במקרים המוכרים לי עולה גם הצורך בהתאמה לשונית לאנשים חירשים מהחברה הערבית והבדואית. כשמתעורר קושי בהבנה, אין להסתפק באמירה ש״הוא מסמן אחרת״. צריך לבדוק שההבנה הדדית ולמצוא מענה מקצועי מתאים. האחריות אינה מוטלת על האדם החירש לבדו.
לימודים והזדמנויות בעבודה
תלמיד שמקבל תרגום חלקי עלול להחמיץ הסבר, שאלה של חבר לכיתה או הנחיה לביצוע משימה.
מחקרם של Schick, Williams ו־Kupermintz משנת 2006 בחן מיומנויות של מתורגמנים בחינוך בארה״ב והעלה חששות בנוגע לנגישות הניתנת לתלמידים. החוקרים הדגישו שגם עם מתורגמן מיומן קיימים אתגרים נוספים בהשתלבות בכיתה שומעת.
גם בעבודה, תרגום לקוי בפגישה, בהכשרה או בריאיון עלול למנוע השתתפות מלאה. הסכנה היא שהקושי ייוחס לאדם החירש, אף שמקורו במידע שלא הועבר אליו כראוי. כך עלולות להיפגע הזדמנויות ללמוד, להתקדם ולהציג יכולות.
אמון והשתתפות בחברה
כאשר אדם מגלה שהתרגום שקיבל לא שיקף את הנאמר, האמון שלו בשירות ובגוף שהזמין אותו עלול להיפגע.
אם אדם חירש אומר שאינו מבין את המתורגמן, צריך להקשיב, לבדוק ולתת מענה. אין להסתפק בכך שעל הנייר הוזמן תרגום. המבחן הוא האם המשתתפים באמת יכולים להבין ולהיות מובנים.
גם המתורגמנים המוסמכים משלמים מחיר
הנפגעים הישירים הם האנשים הזקוקים לתרגום. לצדם נפגעים גם מתורגמנים שהשקיעו בלימודים, בהתנסות מעשית, בבחינות ובהשתלמויות לאורך השנים.
כאשר חברה מעדיפה אדם ללא הכשרה משום שהוא גובה פחות, היא מעמידה את המתורגמן המוסמך בתחרות שבה ההשקעה המקצועית שלו אינה מקבלת משקל ראוי. בחירה כזאת עלולה לפגוע בפרנסתו, לדחוק אנשי מקצוע ולהעביר מסר שאין חשיבות להכשרה.
מחיר נמוך אינו מעיד כשלעצמו על איכות נמוכה. אבל חיסכון שמבוסס על ויתור על הכשרה ומיומנות עלול לעלות ביוקר למי שתלוי בתרגום.
כמי שעוסק גם בהכשרת הדור הבא, קשה לי לקבל מצב שבו סטודנטים משקיעים זמן, כסף ומאמץ, ובהמשך נדרשים להתחרות באנשים שלא עברו את הדרך הזאת ומקבלים אותן משימות בלי בדיקה מספקת.
האחריות מתחילה לפני ההזמנה
לפני שמזמינים מתורגמן, כדאי לברר:
- הכשרה: היכן למד ואיזו תעודה קיבל?
- ניסיון מתאים: האם עסק בתחום ובסוג המפגש המתוכנן?
- התאמה למשתתפים: האם קיימת הבנה הדדית עם האדם החירש?
- הכנה: אילו חומרי רקע, תנאים טכניים והרכב צוות נדרשים?
- שקיפות: מי יגיע בפועל, והאם מדובר במתורגמן מוסמך או בסטודנט בהתנסות מודרכת?
גם למתורגמן יש אחריות לעצור ולשאול אם המשימה מתאימה ליכולותיו. לפעמים התשובה המקצועית היא לבקש הכנה נוספת, לצרף עמית מתאים או להפנות למתורגמן אחר.
לא מוסמך? אל תיקח!
ולמי שמזמין את השירות: בקשו לראות הכשרה, בדקו ניסיון והקשיבו למשתמשים בתרגום. האדם החירש צריך לקבל שירות שמאפשר לו להבין, להשתתף ולהביע את עצמו בביטחון ובכבוד.
מאת טל בוסידן, מתורגמן מוסמך לשפת הסימנים וקודה, בן להורים חירשים. רכז ומרצה בתוכנית להכשרת מתורגמנים לשפת הסימנים של המרכז ללימודי חוץ באוניברסיטת אריאל, הבעלים של חברת סימן שנגיש ובעלים שותף בחברת מנגישים פלוס, מרכז תקשורת מקוון לחירשים וכבדי שמיעה.
